גיל ההתבגרות(12-18) מאופיין בסערה נפשית, מבוכה, גיבוש עצמי ייחודי, מרדנות ושינויים פיזיים דרמטיים.
שינויים פיזיים- סכנה לדימוי גוף נמוך,תחושת בלבול , חוסר ודאות וחוסר בטחון, חרדות..
גיבוש זהות עצמית – מרידה ועוינות כלפי ההורים,בחינת גבולות, חיבור לקבוצת השווים, חיפוש אחר דמויות לחיקוי
התפתחות קוגניטיבית- מעבר מקונקרטי למופשט, מעבר מסובייקטיבי לאובייקטיבי, יכולת לטפל במציאות מורכבת, יכולת ניסוח, יכולת הכללה, הבנת חוקיות, חשיבה ביקורתית. הם מטילים ספק, מתעמתים מול מוסכמות ערעור על המוסדות והמסגרות הקיימים בחברה.
תחום חברתי- פתוח מערכת יחסים עם חברים ופתוח מערכת יחסים עם בני המין השני. יכולת להשתלב במערך חברתי מעניקה כוח ותחושת שייכות, תחושת ניכור מעולם המבוגרים,לחץ חברתי, קבוצת השווים הופכת לבעלת עדיפות.
סיבות אישיות, משפחתיות, חברתיות, תרבותיות וסוציו אקונומיות מעמידות את הנערים והנערות על רצף של סיכון וסכנה שראשיתו בבעיות תפקודיות במערכת החינוך, בנשירה גלויה וסמויה מבית הספר, בניתוק מהמערכות הנורמטיביות ועד התדרדרות לעבריינות ופגיעה בעצמם ובחברה.
בני הנוער בסיכון סובלים לרוב מבעיות של דימוי עצמי ודימוי גוף, חוסר אמון בעולם המבוגרים, קושי בדחיית סיפוקים ובתכנון לטווח ארוך, קושי ביצירת קשרים משמעותיים, פסימיות והתנהגות שלילית מוחצנת ואימפולסיבית, או לחילופין הסתגרות התרחקות ואף נטיה לאובדנות.
אוכלוסיית הסיכון נחלקת לשלוש הקבוצות הבאות :
א. ילדים ונוער הנמצאים בסכנה ישירה ומיידית – אלו ילדים שהינם קורבנות התעללות והזנחה, ילדים ונוער עם בעיות התנהגות, נוער עבריין, נוער משתמש בסמים וקורבנות אלימות במשפחה.
ב. ילדים ונוער החיים בסביבה מסכנת ונמצאים בסכנה עקיפה – אלו ילדים העדים לאלימות בין הוריהם, להתמכרות, לעבריינות, ילדים החיים בעוני וכאלו החיים בקהילות מסכנות.
ג. ילדים ונוער החיים בנסיבות העלולות ליצור סיכון – אלו ילדים ממשפחות הסובלות ממשבר בגין גירושין, משפחות חד-הוריות, משפחות הסובלות מאבטלה ומשפחות עולות..
הנתונים וההגדרות הללו מייצגים זווית ראייה חלקית מאוד של תופעות סיכון בישראל, והם בדרך כלל פועל יוצא של השירותים או הפתרונות המצויים במשרד העבודה והרווחה להתמודדות עם תופעות אלו.
בישראל חיים כ 2 מיליון צעירים בטווח גילאים 18-35 , שמהווים כ % 25 מהאוכלוסייה הכוללת
השינויים שחלו במציאות הדמוגרפית והסוציו אקונומית בחצי המאה האחרונה משפיעים על טשטוש המעבר בין התבגרות לבגרות הגורמים שהובילו לטשטוש המעבר מיוחסים לשינויים במערכות הבריאות והחינוך, שינויים כלכליים וחברתיים שינויים אלו הובילו לכך שכיום, לא ניתן לדבר על חתך גילאי בו הפרט הופך לבוגר אלא על תקופת חיים - תפיסה רווחת מגדירה שלב זה כ"בגרות בהתהוות"
בתקופה זו הפרט אינו מאופיין כמתבגר בעל זכויות פוליטיות וחברתיות של בגיר לרוב מצוי במערכת זוגית וביכולתו לקבל החלטות משמעותיות בהקשר לחייו( מנגד, הוא עודנו אינו בוגר )לרוב אינו עצמאי כלכלית, ללא יחידה משפחתית משלו, בתהליך לימודים וללא מקצוע קבוע . תקופת חיים זו מאופיינת בבלבול, חיפוש עצמי וחוסר וודאות .
בשלב חיים זה על הפרט להתמודד עם הצמתים המרכזיות בחייו למרות זאת, זהו השלב הראשון בו הוא מחוץ למסגרת תמיכה פורמאלית וללא כתובת ברורה לעזרה. זוהי בעיה חברתית שכן, השלכותיהן של ההכרעות שיקבל הפרט בשלב חיים זה יעצבו את חייו הבוגרים ומתוך כך, את מידת הסתמכותו והשענתו על מערכות המדינה בטווח הארוך.
(מתוך המאמר הזה )
לצעירים רבים בחברות המתועשות, התקופה של סוף גיל העשרה ושנות העשרים לחייהם היא תקופה משמעותית ורבת שינויים. בתקופה הזו הם רוכשים השכלה גבוהה והכשרה מקצועית וכן ידע שיסייע להם להתבסס כלכלית בעתיד. לרבים תקופה זו מאופיינת גם בתהפוכות מבחינת היחסים הבין-אישיים, בהתנסות מגוונות ביחסים אינטימיים ובאהבה, בבניית יחסי עבודה ובגיבוש השקפת עולם
ישנן מספר משימות שעל הצעיר להשיג על מנת להשתלב באופן תקין בחברה:
השתלבות במסגרות שתאפשרנה לימודים גבוהים ו/או רכישת מקצוע, השתלבות בתעסוקה שתבטיח הכנסה הולמת וסיפוק אישי, דיור הולם, השתלבות במסגרות חברתיות נורמטיביות שתספקנה תחושת שייכות וזהות ותאפשרנה מעורבות חברתית. לצורך השגת יעדים אלו נדרשים מספר תנאים כגון: עורף משפחתי או חברתי אשר מהווה תמיכה רגשית וכלכלית, הכשרה מקצועית וסיום שירות צבאי
או לאומי. השכלה אף היא נתפסת כתנאי בסיסי לצורך השתלבות בעולם המבוגרים ולקבלת מעמד חברתי .
(מתוך קבוצת המאמרים והמחקרים)
צעירים
נוער
אוכלוסיית היעד: - הפרוייקט מאפשר תהליך מגיל נוער ,דרך שרות לאומי ועד לימודים גבוהים ותעסוקה
נוער - גילאי 13-18 העיסוק במוזיקה מאפשר ניתובם של קשיים ומצוקות אותם חווים בני הנוער, לכיוונים חברתיים נורמטיביים, באמצעות מתן ביטוי לרגשות וקונפליקטים. ההשתייכות למסגרת קבועה, מקבלת ותומכת, מפחיתה תחושות ניכור ודחייה, מחזירה לנער את האמון במערכות ומעודדת רכישת הרגלים של מחויבות, התמדה, עבודת צוות והתמקצעות. מטרת מרכז המוזיקה להעניק לנוער המתבגר, עוגן משמעותי בחייו,ולתרום הן להעצמתו האישית והן לחיבורו לקהילה שסביבו.
צעירים - גילאי 18-35, בתקופה המוגדרת כ "בגרות בהתהוות" ; תקופת חיים זו מאופיינת בבלבול, חיפוש עצמי וחוסר וודאות . בשלב חיים זה מרבית האנשים מגיעים בהדרגה להחלטות משמעותיות ביחס לחייהם. זאת כאשר הצעירים נמצאים לראשונה מחוץ למסגרת תמיכה פורמאלית וללא כתובת ברורה לעזרה והכוונה. הפרוייקט יאפשר מרחב ליצירה ו
תכנית של"ם (שירות לאומי מוזיקלי)
מיועדת לנערים ונערות בגיל הגיוס, בעלי רקע מוזיקלי, שקיבלו פטור משירות צבאי. התכנית מופעלת בשיתוף הארגונים "בת עמי" ו"שלומית" ומאפשרת לאוכלוסיה זו לבצע שירות לאומי משמעותי במרכזים המקומיים . לצד ההתנדבות המעשית מאפשרת התכנית לבני השירות הללו להמשיך ולפתח את כישוריהם המוזיקליים .
פר"ח (פרויקט חונכות) מוזיקלי - לימודים גבוהים
התכנית מיועדת לסטודנטים למוזיקה, אשר תמורת מלגת לימודים לוקחים חלק משמעותי במערך ההדרכה במרכזי המוזיקה. הסטודנטים משתתפים בתכנית ההכשרה של הפרוייקט וצוברים תוך כדי כך התנסות מעשית בהדרכה מוזיקלית בקהילה.